תורה תמימה
לבבתני. אמר הקב"ה, לב אחד היה לכם במצרים ונתתם לי שני לבבות – בדם הפסח ובדם המילה קכודריש לבבתני מלשון שני לבבות [וכמ"ש בב"ב י"ב ב' קודם שאכל אדם יש לו שני לבבות שנאמר ואיש נבוב ילבב], וכן דרשינן בכל לבבך – בשני יצריך, ור"ל במצרים היה להם לב אחד – כולו לרעה, כנודע שהיו שקועים שם בעבודה זרה. ואח"כ נצטרף להם גם יצר טוב בקיום מצות פסח ומילה, ונסמך על האגדות שקודם שיצאו ממצרים מלו עצמן, וזו היא גם כונת הדרשות הבאות. והנה דרשה זו והבאות אחריה כנראה בפנים המדרש מקוטעות ומשובשות הן, והעתקנו כפי הנאות לענין.
.
(שם)
(שם)
מצודת דוד
לבבתני. הנה מאז בהיותי עמך משכת את לבי אליך את אחותי כלה ואמר אחותי בלשון חיבה יתירה: